1
00:00:52,186 --> 00:00:54,272
קדימה, ילד!

2
00:00:55,940 --> 00:01:00,945
<i>ערמונים!
יש לי כמה ערמונים חמים מקסימים!</i>

3
00:01:57,710 --> 00:02:01,464
הנה אנחנו, מר בובסטר. האהוב עליך.

4
00:03:24,047 --> 00:03:27,216
מר בובסטר, אתה בסדר, אדוני?

5
00:07:24,037 --> 00:07:28,124
<i>זה היה יום קר ומושלג
בתחילת דצמבר.</i>

6
00:07:28,291 --> 00:07:31,669
<i>מחסור בכספים נאלץ
בית הספר הישן שלי לסגור.</i>

7
00:07:31,836 --> 00:07:35,632
<i>שלחו אותי לאחד חדש
באמצע הקדנציה.</i>

8
00:07:35,798 --> 00:07:39,969
<i>הייתי רגיל לפתיחות
מרחב הארץ,</i>

9
00:07:40,136 --> 00:07:45,642
<i>ועכשיו הייתי בלב לונדון,
בשיא התקופה הוויקטוריאנית.</i>

10
00:07:45,808 --> 00:07:49,687
<i>הרחובות גדשו
עם כל פעילות שאפשר להעלות על הדעת.</i>

11
00:07:49,854 --> 00:07:52,607
<i>התלהבתי מאוד ממה שראיתי.</i>

12
00:07:52,774 --> 00:07:54,859
<i>יציאה מהכרכרה שלי,</i>

13
00:07:55,026 --> 00:07:59,113
<i>מראה בית הספר החדש שלי
מילא אותי חשש.</i>

14
00:07:59,280 --> 00:08:03,910
<i>ועם זאת, נסחפתי
עם גל של סקרנות.</i>

15
00:08:04,077 --> 00:08:10,083
<i>עם זאת, שום דבר לא יכול להכין אותי
להרפתקה שצפויה,</i>

16
00:08:10,249 --> 00:08:15,588
<i>או האדם יוצא הדופן
מי ישנה את חיי.</i>

17
00:08:33,690 --> 00:08:35,775
הנה אתה, אדוני.

18
00:08:49,956 --> 00:08:53,167
לְהַפְסִיק! זה לא בעל ערך?

19
00:08:53,334 --> 00:08:56,379
מה שיותר חשוב,
הערך שלו או השפיות שלי?

20
00:08:56,546 --> 00:08:59,048
הייתי צריך לשלוט בזה עד עכשיו.

21
00:08:59,215 --> 00:09:02,719
- כמה זמן אתה משחק?
- שלושה ימים.

22
00:09:02,885 --> 00:09:06,472
אולי כדאי להתאזר בסבלנות.
אתה הילד החדש.

23
00:09:06,639 --> 00:09:10,059
כן, העברתי. שמי הוא...

24
00:09:10,226 --> 00:09:12,562
רגע. תן לי.

25
00:09:20,486 --> 00:09:23,781
שמך הוא ג'יימס ווטסון.
אתה מהצפון,

26
00:09:23,948 --> 00:09:27,577
אבא שלך רופא,
אתה משקיע הרבה זמן בכתיבה,

27
00:09:27,744 --> 00:09:30,913
ואתה אוהב קצפת.
האם אני צודק?

28
00:09:31,080 --> 00:09:35,043
שמי לא ג'יימס, זה ג'ון.
- מה ההבדל?

29
00:09:35,209 --> 00:09:39,047
- הרבה מאוד.
טוב מאוד, אז שמך הוא ג'ון.

30
00:09:39,213 --> 00:09:42,717
- איך הסתדרתי עם האחרים?
- צדקת.

31
00:09:42,884 --> 00:09:47,639
בכל נקודה. איך זה נעשה?
האם זה סוג של טריק קסם?

32
00:09:47,805 --> 00:09:51,851
אין קסם, ווטסון.
ניכוי טהור ופשוט.

33
00:09:52,018 --> 00:09:55,188
תג השם על המזרן שלך
קורא "ג'יי ווטסון".

34
00:09:55,355 --> 00:09:57,899
בחרתי את השם הנפוץ ביותר
עם "J".

35
00:09:58,066 --> 00:10:01,194
- "ג'ון" הייתה הבחירה השנייה שלי.
- כמובן.

36
00:10:01,361 --> 00:10:03,571
הנעליים שלך לא מיוצרות בעיר.

37
00:10:03,738 --> 00:10:07,492
ראיתי אותם בעבר בביקור
צפון אנגליה.

38
00:10:07,659 --> 00:10:11,829
באצבע האמצע השמאלית שלך יש יבלות,
סימן מסחרי של סופר.

39
00:10:11,996 --> 00:10:16,542
נשאת ספר רפואי
לא זמין לציבור הרחב,

40
00:10:16,709 --> 00:10:21,047
רק לרופאים. מאז אתה
לא יכול היה להיות בבית ספר לרפואה,

41
00:10:21,214 --> 00:10:24,008
זה ניתן לך
על ידי אדם מבוגר,

42
00:10:24,175 --> 00:10:28,721
מישהו שדואג לו
הבריאות שלך: אבא שלך, הרופא.

43
00:10:28,888 --> 00:10:31,182
- וטארטות הרפרפת?
- פשוט.

44
00:10:31,349 --> 00:10:36,771
יש כתם של רפרפת צהובה
משמש להכנת טארטים על הדש שלך,

45
00:10:36,938 --> 00:10:40,316
והצורה שלך שכנעה אותי
אכלת הרבה בעבר.

46
00:10:40,483 --> 00:10:43,695
- אין צורך להיות גס רוח.
- קדימה.

47
00:10:43,861 --> 00:10:49,158
חכה רגע, לאן אנחנו הולכים?
- האם אתה רוצה להחמיץ שיעור כימיה?

48
00:10:49,325 --> 00:10:54,539
- דרך אגב, איך קוראים לך?
- הולמס. שרלוק הולמס.

49
00:10:57,375 --> 00:11:00,128
המוח הדדוקטיבי לעולם אינו נח, ווטסון.

50
00:11:00,295 --> 00:11:04,632
זה כמו כלי מכוון עדין.
זה דורש תרגול.

51
00:11:04,799 --> 00:11:07,927
איך מתנהגים
לכוון את המוח?

52
00:11:08,094 --> 00:11:12,307
בעיות של היגיון,
משוואות מתמטיות, חידות.

53
00:11:12,473 --> 00:11:16,269
לדוגמה, אתה נמצא בחדר
עם נוף כל הדרום.

54
00:11:16,436 --> 00:11:20,940
דוב עובר ליד החלון.
באיזה צבע הדוב?

55
00:11:21,107 --> 00:11:25,069
- הדוב אדום.
למה שהדוב יהיה אדום?

56
00:11:25,236 --> 00:11:29,782
השמש הדרומית חמה מאוד.
הדוב היה נורא נשרף!

57
00:11:29,949 --> 00:11:33,119
זו התשובה הכי אבסורדית
אי פעם שמעתי.

58
00:11:33,286 --> 00:11:40,251
לסיכום בהצלחה
הניסוי...

59
00:11:40,418 --> 00:11:41,961
...הניסוי.

60
00:11:42,128 --> 00:11:47,926
כדי לחזור ולומר, ניסוי ארבעה עשר.

61
00:11:50,011 --> 00:11:55,767
לזרוק חתיכה קטנה של אשלגן
על קצת מים.

62
00:11:55,934 --> 00:12:00,605
הנוזל יתפרק במהירות

63
00:12:00,772 --> 00:12:06,861
וכל כך אלים תהיה הפעולה
שכמות גדולה של אור...

64
00:12:07,028 --> 00:12:10,990
תודה לך.
הוא משעמם במיוחד היום.

65
00:12:11,157 --> 00:12:17,872
...ייצור של אשלגן אלקיל...
אשר יתמוסס...

66
00:12:18,039 --> 00:12:21,584
זו הייתה ילדה.
הנחה מבריקה, ווטסון.

67
00:12:21,751 --> 00:12:24,712
מי היא?
מה היא עושה בבית ספר לבנים?

68
00:12:24,879 --> 00:12:27,173
קוראים לה אליזבת.

69
00:12:27,340 --> 00:12:31,803
בעקבות מות הוריה,
היא באה לגור עם דודה,

70
00:12:31,970 --> 00:12:33,680
מנהל בית ספר בדימוס.

71
00:12:33,846 --> 00:12:38,810
...כזה שונה על ידי...

72
00:12:48,861 --> 00:12:53,700
אליזבת רק התפעלה מהחדש שלי
שעון. היית רוצה לראות?

73
00:12:54,784 --> 00:12:58,663
- מעניין מאוד.
- כל הג'נטלמנים המסוגננים לובשים אותם.

74
00:12:58,830 --> 00:13:01,666
- יקר?
- מרחוב בונד.

75
00:13:01,833 --> 00:13:05,044
- אני מוצא את זה לא סביר.
- אני מבקש סליחה?

76
00:13:05,211 --> 00:13:09,424
לו בדקתם את הפנים,
היית רואה שזה בסגנון צרפתי.

77
00:13:09,591 --> 00:13:14,887
אולם לפי הכתובת הזו,
החלק החיצוני נעשה בשוויץ.

78
00:13:15,847 --> 00:13:19,434
החשד שלי היה נכון,
העבודות הן איטלקיות.

79
00:13:19,601 --> 00:13:22,854
מזל טוב, דאדלי,
השעון שלך הוא הונאה.

80
00:13:23,021 --> 00:13:27,233
שמור את הדעות שלך לעצמך, הולמס.

81
00:13:30,236 --> 00:13:34,866
אני מצפה לחדש
השיחה שלנו...

82
00:13:35,033 --> 00:13:37,869
...כשיש קצת יותר פרטיות.

83
00:13:44,167 --> 00:13:47,587
- למה עשית את זה?
דאדלי הוא תחת מפונפן.

84
00:13:47,754 --> 00:13:49,923
- הוא מאוד מתוק.
- באמת?

85
00:13:50,089 --> 00:13:54,802
בגלל זה עמדת
כל כך קרוב אליו, מפלרטט איתו?

86
00:13:54,969 --> 00:13:57,055
האם אני מזהה תחושת קנאה?

87
00:13:57,221 --> 00:14:01,017
הולמס, מקנא?
המילה הזו לא נמצאת באוצר המילים שלי.

88
00:14:01,184 --> 00:14:05,188
- גם לא דייקנות.
- אתה כועס כי אני מאחר.

89
00:14:05,355 --> 00:14:09,776
<i>- כמו תמיד.
- אני מצטער, אבל אני יכול להסביר.</i>

90
00:14:09,943 --> 00:14:14,781
<i>- היה לך משהו חשוב יותר...
- איך אתה יכול להגיד את זה?</i>

91
00:14:14,948 --> 00:14:18,618
<i>הייתי... סלח לי.</i>

92
00:14:26,501 --> 00:14:30,713
אליזבת, תן לי להציג אותך
לחבר החדש שלי,

93
00:14:30,880 --> 00:14:34,175
ווטסון המכובד, אך המגושם.

94
00:14:34,342 --> 00:14:38,429
הסולם קצת מתנודד.
- שלום.

95
00:14:41,724 --> 00:14:47,146
אליזבת! הולמס! אני חושב שפתרתי
כל הבעיות!

96
00:14:47,313 --> 00:14:49,565
- מי זה?
דודי.

97
00:14:49,732 --> 00:14:52,694
רופרט טי וקספלטר,
מנהל בית ספר בדימוס.

98
00:14:52,860 --> 00:14:57,031
תארים בכימיה וביולוגיה,
בקיא בפילוסופיה.

99
00:14:57,198 --> 00:15:00,118
- מחברם של 27 ספרים.
- לא ייאמן.

100
00:15:00,285 --> 00:15:03,788
רוב האנשים חושבים שהוא משוגע.
- למה?

101
00:15:16,634 --> 00:15:18,720
הו, אלוהים.

102
00:15:41,993 --> 00:15:45,246
סימן מלא תקווה.

103
00:15:45,413 --> 00:15:47,498
מלא תקווה.

104
00:15:55,256 --> 00:15:59,886
תן לי לראות, זה עושה שישה!
שישה ניסיונות כושלים!

105
00:16:00,053 --> 00:16:04,223
אף על פי כן, לא נעשה זאת
להיות מובס. אנחנו נכבוש.

106
00:16:04,390 --> 00:16:09,646
החלטתי.
כיבוש השמים נתון בידי.

107
00:16:09,812 --> 00:16:12,398
הוא עשה את זה שש פעמים?

108
00:16:24,035 --> 00:16:26,120
אני גר כאן עם דוד.

109
00:16:26,287 --> 00:16:29,791
לאחר שפרש,
בית הספר נתן לו את עליית הגג.

110
00:16:29,958 --> 00:16:32,043
זה לא ייאמן.

111
00:16:34,504 --> 00:16:36,798
ביליתי כאן שעות מאושרות רבות.

112
00:16:36,965 --> 00:16:41,219
הוא לימד אותי יותר מ
עשרה מורי בית ספר ביחד.

113
00:16:43,471 --> 00:16:49,686
- Uncas. תגיד שלום לווטסון.
תגיד שלום, Uncas. תגיד שלום.

114
00:16:49,852 --> 00:16:53,106
ווטסון, הוא לא תוכי.

115
00:16:53,273 --> 00:16:59,028
- האם מצאת את החולשה, אדוני?
- חומר הכנף נחות.

116
00:16:59,195 --> 00:17:02,115
אני אצטרך לבנות מחדש את כל המכונה.

117
00:17:02,282 --> 00:17:05,076
כל המכונה?
זה לא יהיה קשה?

118
00:17:06,703 --> 00:17:11,207
יסודי, הולמס היקר שלי.
יְסוֹדִי.

119
00:17:23,052 --> 00:17:25,763
אתה תצטרך לסלוח לי.

120
00:17:36,691 --> 00:17:39,819
קדימה, קדימה, קדימה.

121
00:17:47,160 --> 00:17:51,331
- הבנתי. הדוב שחור.
מה זה, בחור זקן?

122
00:17:51,497 --> 00:17:55,084
- הדוב בחידה שחור.
- שוב לא בסדר.

123
00:17:55,251 --> 00:18:00,340
בבקשה אל תפריע לי בזמן
אני מתרכז בשיעור.

124
00:18:05,470 --> 00:18:08,806
- אתה בסדר?
- נקעתי את הקרסול.

125
00:18:08,973 --> 00:18:12,101
גברת דריב, תוכל לטפל בו, בבקשה?

126
00:18:12,268 --> 00:18:17,106
רבותי, אנחנו לא יכולים להרשות
עצמנו שוקעים בריכוז.

127
00:18:17,273 --> 00:18:20,652
אנחנו חייבים לעבוד על טכניקה,
קצב ואיזון.

128
00:18:20,818 --> 00:18:26,282
אין תלמיד טוב יותר להמחשה
צורה וטכניקה מאשר הולמס.

129
00:18:30,995 --> 00:18:35,500
למד את עמדתנו,
התנועות שלנו והסגנון שלנו.

130
00:18:41,881 --> 00:18:43,424
<i>En garde.</i>

131
00:18:49,055 --> 00:18:51,140
<i>גע ב�.</i>

132
00:19:13,413 --> 00:19:15,498
<i>גע ב�.</i>

133
00:19:24,757 --> 00:19:28,052
המשחק שלי, הולמס.

134
00:19:29,470 --> 00:19:31,139
עכשיו, רבותי...

135
00:19:31,723 --> 00:19:36,185
...מר הולמס הפסיד
בגלל גורם חשוב אחד:

136
00:19:36,352 --> 00:19:39,731
הרגשות שלו השתלטו.
הוא התעלם ממשמעת.

137
00:19:39,897 --> 00:19:43,026
לעולם אל תחליף משמעת ברגש.

138
00:19:43,192 --> 00:19:45,278
שיחק טוב, הולמס.

139
00:20:20,313 --> 00:20:24,609
- אני רוצה להתגייס. גנרל.
גנרלים לא מרוויחים כסף.

140
00:20:24,776 --> 00:20:28,196
- אני רוצה להיות סופר.
- סופרים לא מרוויחים כסף.

141
00:20:28,363 --> 00:20:32,450
אני רוצה להיות פרקליט.
- עורכי דין מרוויחים כסף.

142
00:20:32,617 --> 00:20:36,245
אני רוצה להיות רופא.

143
00:20:36,412 --> 00:20:39,874
אף אחד לא שאל אותך.
- סליחה.

144
00:20:40,041 --> 00:20:44,712
הולמס, מה לעשות
אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

145
00:20:50,176 --> 00:20:53,137
אני אף פעם לא רוצה להיות לבד.

146
00:21:38,933 --> 00:21:44,147
למה עשית את זה?
השארת אותי לבד.

147
00:21:47,233 --> 00:21:48,860
הנה אנחנו הולכים.

148
00:22:12,759 --> 00:22:15,845
שלום, יש שם מישהו?

149
00:23:47,478 --> 00:23:49,522
צא מהדרך!

150
00:24:04,329 --> 00:24:06,748
הולמס הולך לפתור את הפשע!

151
00:24:07,498 --> 00:24:11,461
- הולמס הולך לפתור פשע!
- מה?

152
00:24:11,628 --> 00:24:16,883
- בוא נלך!
- שמעת? הולמס הולך...

153
00:24:17,050 --> 00:24:19,761
<i>זה היה השבוע השני שלי בברומפטון.</i>

154
00:24:19,928 --> 00:24:25,767
<i>עם כל יום שעובר, הקסם שלי
עם הולמס המשיך לגדול.</i>

155
00:24:25,934 --> 00:24:30,521
<i>בהזדמנות זו, בית הספר
היה מפוצץ מהתרגשות.</i>

156
00:24:30,688 --> 00:24:35,818
<i>דאדלי קרא תיגר על הולמס
למבחן של כושר המצאה ותפיסה.</i>

157
00:24:35,985 --> 00:24:42,116
<i>דאדלי חטף את הגידור
גביע והחביא אותו במקום סודי.</i>

158
00:24:42,283 --> 00:24:46,329
<i>הוא נתן להולמס 60 דקות
כדי למצוא את הגביע.</i>

159
00:24:46,496 --> 00:24:49,207
<i>הולמס קיבל בביטחון.</i>

160
00:24:49,374 --> 00:24:52,126
- המשחק מתנהל!
- הידד!

161
00:25:05,265 --> 00:25:08,893
בהצלחה, הולמס! בהצלחה!

162
00:25:30,373 --> 00:25:32,458
הנה הוא!

163
00:25:34,711 --> 00:25:37,088
אבל זה באמת בזוי!

164
00:25:37,255 --> 00:25:40,383
דמייני, סטודנט
מתנהג כמו שימפנזה!

165
00:25:40,550 --> 00:25:42,802
מר סנלגרוב, הוא פשוט נהנה.

166
00:25:42,969 --> 00:25:45,930
- בטח אתה זוכר מה היה כיף?
- כיף?!

167
00:25:48,725 --> 00:25:53,563
הילד הזה של הולמס פג מדי,
אגואיסטי מדי לטובתו.

168
00:25:53,730 --> 00:25:55,982
הוא לעולם לא ימצא את הגביע הזה.

169
00:25:56,149 --> 00:25:59,277
אני מהמר על גינאה שהוא עושה.
- בוצע.

170
00:26:19,923 --> 00:26:21,549
סליחה.

171
00:27:09,264 --> 00:27:14,852
הולמס, יש לך רק דקה אחת.
הולמס, יש לך רק...

172
00:27:15,019 --> 00:27:19,732
שמעתי אותך בפעם הראשונה!
אתה לא רואה שאני מרוכז?

173
00:27:48,469 --> 00:27:52,098
נותרו שניות בלבד.
אני מניח שאתה מוותר?

174
00:27:52,265 --> 00:27:54,392
לעולם אל תניח שום דבר.

175
00:27:54,559 --> 00:27:58,271
אבל הולמס, אני לא רואה שום סימן לגביע.

176
00:27:58,438 --> 00:28:00,523
אבל אני כן.

177
00:28:07,363 --> 00:28:12,452
לְהַפְסִיק! הולמס, השתגעת?
זה עתיק!

178
00:28:17,248 --> 00:28:19,334
הידד!

179
00:28:38,019 --> 00:28:41,189
<i>זה היה רגע נפלא עבור הולמס.</i>

180
00:28:41,356 --> 00:28:46,986
<i>מעט הוא יכול היה לדעת שהכישרונות שלו יהיו
בקרוב יעמוד למבחן הרבה יותר גדול.</i>

181
00:28:47,153 --> 00:28:51,074
<i>מבחן מפחיד
ופרופורציות קטלניות.</i>

182
00:28:51,240 --> 00:28:55,286
הגעתי דרך הצוהר
לתוך המטבח, גורם להם לפחד.

183
00:28:55,453 --> 00:29:00,667
שמתי לב לחלקיקים של אפויים טריים
קרמיקה מתחת לתנור.

184
00:29:00,833 --> 00:29:03,127
מוזר למטבח המשמש להכנת ארוחות.

185
00:29:03,294 --> 00:29:06,923
אז הרמזים:
צבע אדום וירוק, קרמיקה.

186
00:29:07,090 --> 00:29:10,051
כשחשבתי על זה, בעטתי בשלג
מהנעל שלי.

187
00:29:10,218 --> 00:29:13,763
השלג התפורר והתגלה
הנעל שלי. זה הכה בול.

188
00:29:13,930 --> 00:29:16,766
- שמעת מוזיקה?
- ווטסון, חוצפן!

189
00:29:16,933 --> 00:29:20,478
אני מדבר על מקבילה,
בין כף רגלי עטופה בשלג

190
00:29:20,645 --> 00:29:24,315
והגביע עטוף באיזשהו אופן
של קרמיקה: צנצנת, אגרטל.

191
00:29:24,482 --> 00:29:28,194
- צבוע בצבע אדום וירוק.
בדיוק, ווטסון.

192
00:29:28,361 --> 00:29:33,283
הולמס! הפעם
בהחלט פתרתי את הבעיה!

193
00:29:33,449 --> 00:29:35,827
הוא עומד לטוס שוב.

194
00:30:42,101 --> 00:30:45,229
מר לסטרייד?
- הולמס!

195
00:30:46,606 --> 00:30:50,693
עברו, מה, שלושה או ארבעה ימים
מאז הביקור האחרון שלך?

196
00:30:50,860 --> 00:30:54,697
- זה ייקח רק דקה.
- אין דוחות רצח,

197
00:30:54,864 --> 00:30:58,534
- אין ספרי תיקים שלא קראת.
אני לא כאן בשביל מחקר.

198
00:30:58,701 --> 00:31:00,870
- עליתי על משהו.
- לא שוב.

199
00:31:01,037 --> 00:31:03,248
- אני בטוח בזה.
- באמת?

200
00:31:03,414 --> 00:31:09,128
כמו כשחשבתם על הצרפתים
שגריר מעילה 300,000?

201
00:31:09,295 --> 00:31:12,590
זה היה השגריר הרוסי.
- הולמס, בבקשה!

202
00:31:13,174 --> 00:31:17,762
אין לי זמן לעוד
מפשעי הלול שלך.

203
00:31:17,929 --> 00:31:20,306
רק תסתכל במהירות על אלה.

204
00:31:22,725 --> 00:31:26,729
- התאבדות. תאונת דרכים.
אני חושד במשחק עבירה.

205
00:31:28,064 --> 00:31:30,733
מַדוּעַ? הם לגמרי לא קשורים.

206
00:31:30,900 --> 00:31:35,029
טָעוּת. שני הגברים סיימו את לימודיהם
מאותה אוניברסיטה ב-1809.

207
00:31:35,196 --> 00:31:36,698
צירוף מקרים.

208
00:31:36,864 --> 00:31:39,200
גם המוות לא מתאים לאישיותם.

209
00:31:39,367 --> 00:31:44,163
בובסטר היה אדם שמח, מרוצה
עם חייו, הקריירה והמשפחה שלו.

210
00:31:44,330 --> 00:31:47,000
למה להתאבד?
הוא אפילו לא השאיר פתק.

211
00:31:47,166 --> 00:31:50,920
הכומר נסביט מתואר
כמו אוהב ושליו.

212
00:31:51,087 --> 00:31:54,340
ובכל זאת נהג הכרכרה
מתעקש שהוא היה משוגע,

213
00:31:54,507 --> 00:31:57,051
בבהלה כשהוא רץ לרחוב.

214
00:31:58,511 --> 00:32:03,808
תנודה של אופי
לא מספיק לחקירה.

215
00:32:03,975 --> 00:32:08,438
<i>שמור את האף שלך מחוץ ל"טיימס".
ולתוך ספרי בית הספר שלך.</i>

216
00:32:10,231 --> 00:32:15,028
אני מעריך את הזמן שלך, מר לסטרייד.
אני מציע לך להחזיק באלה.

217
00:32:16,029 --> 00:32:20,575
לו הייתי סמל בלש
לכוד בחדר הזה כל היום,

218
00:32:20,742 --> 00:32:26,080
הייתי עושה כל שביכולתי
לחפש את החקירה האחת הזו

219
00:32:26,247 --> 00:32:30,001
זה יכול לקדם אותי למפקח.
יום טוב, הולמס.

220
00:32:49,687 --> 00:32:52,065
מה אתה עושה?

221
00:32:52,231 --> 00:32:54,609
דאדלי הפיל את זה.
החזרתי את זה.

222
00:32:54,776 --> 00:32:57,445
- אני מבקש סליחה?
העיתון שלך.

223
00:32:58,529 --> 00:33:01,240
- זה לא שייך לי.
- הפלת את זה.

224
00:33:02,867 --> 00:33:05,995
זה אפילו לא כתב היד שלי.
- תן את זה...

225
00:33:10,250 --> 00:33:12,835
אלו התשובות לבחינה.

226
00:33:13,002 --> 00:33:18,508
נראה שסוף סוף גילינו
סוד האינטליגנציה שלך.

227
00:33:18,675 --> 00:33:22,428
אבל, אדוני...
כדאי שתבוא איתי.

228
00:33:35,358 --> 00:33:39,237
השוטים!
גילם הפך אותם לגרניט.

229
00:33:39,404 --> 00:33:41,990
הם מקשיבים רק לעצמם.

230
00:33:42,156 --> 00:33:45,702
חשבתי שהם ישקלו את השיא שלי.
- הם עשו.

231
00:33:45,868 --> 00:33:47,996
זה עשה יותר נזק מתועלת.

232
00:33:48,162 --> 00:33:52,208
שיא באיכות זו רק שיכנע
הלוח שבגדת כל הזמן.

233
00:33:52,375 --> 00:33:54,586
- זה אבסורד.
ובכן, הולמס,

234
00:33:54,752 --> 00:33:59,507
תפסו אותך עם התשובות
מול כיתה של תלמידים.

235
00:33:59,674 --> 00:34:02,218
גרוע מכך, התשובות
היו בכתב ידך.

236
00:34:02,385 --> 00:34:06,764
זיוף מצוין. מי היה צריך
חשד שדאדלי יכול לחלץ את זה?

237
00:34:06,931 --> 00:34:10,184
אני יכול להוכיח את חפותי,
אם תיתן לי זמן.

238
00:34:10,351 --> 00:34:14,647
המועצה ציטטה את המוטו של בית הספר
חמש פעמים במהלך הפגישה שלנו.

239
00:34:14,814 --> 00:34:18,318
- "כנות, יושרה וחריצות".
- בדיוק!

240
00:34:18,484 --> 00:34:21,988
בעיניהם, התחייבת
הפשע הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת.

241
00:34:22,155 --> 00:34:27,076
ונותנים לי את הגרוע מכל
עונש שאפשר להעלות על הדעת: הרחקה.

242
00:34:27,243 --> 00:34:31,164
הולמס, אני אעשה הכל
בכוחי לעזור לך.

243
00:34:31,331 --> 00:34:35,084
אני אצפה בבחור דאדלי הזה
ולכתוב המלצה

244
00:34:35,251 --> 00:34:37,962
שיכניס אותך לכל בית ספר
באנגליה.

245
00:34:38,129 --> 00:34:42,216
אני מעריך את זה, אדוני.
- אם יש עוד משהו שאני יכול לעשות...

246
00:34:44,385 --> 00:34:47,096
אה, טוב, יש דבר אחד.

247
00:34:49,807 --> 00:34:53,186
- דו קרב אחרון.
כן, אדוני.

248
00:35:08,201 --> 00:35:09,786
אתה בסדר?

249
00:35:09,953 --> 00:35:15,166
עָדִין. זה רק חתך קטן.
איבדתי את הריכוז לרגע.

250
00:35:15,333 --> 00:35:19,379
הייתי צריך להסיר את הטבעת שלי.
זו הייתה הסחת דעת לא הוגנת.

251
00:35:19,545 --> 00:35:22,423
- השידוך הוא שלך.
- תקראו לזה תיקו.

252
00:35:24,217 --> 00:35:27,679
בוא, תן לגברת דריב
תסתכל על הפצע הזה.

253
00:35:32,350 --> 00:35:36,980
- הנה אנחנו.
תודה לך, גברת דריב.

254
00:35:37,146 --> 00:35:41,317
כולנו נתגעגע אליך
כאן, מר הולמס.

255
00:35:49,492 --> 00:35:51,244
קדימה, מסוחרר.

256
00:36:00,086 --> 00:36:05,174
דאדלי ישלם על זה ביוקר.
אגרוף עד הלסת! נגיחה בצלעות!

257
00:36:05,341 --> 00:36:10,555
עכשיו, ווטסון, הנקמה הכי מתוקה
כאשר הוא מוגש קר. לָבוֹא.

258
00:36:18,605 --> 00:36:22,275
עשית את זה!
אתה אחראי, נכון?

259
00:36:22,442 --> 00:36:27,655
אז שם הורדתי את שלי
ניסוי כימיה: לתוך התה שלך!

260
00:36:27,822 --> 00:36:30,617
אל תדאג, זה ייגמר בקרוב.

261
00:36:30,783 --> 00:36:34,954
אתה אמור לחזור לשגרה...
עד שעון הקיץ.

262
00:36:45,214 --> 00:36:48,217
ערמונים, ערמונים לוהטים!

263
00:36:57,185 --> 00:36:58,895
עַרמוֹנִים!

264
00:37:10,698 --> 00:37:13,660
דינג-דונג, דינג-דונג.

265
00:37:24,379 --> 00:37:28,883
אחיך מצפה לך?
אני אגיד לו כשאגיע.

266
00:38:39,746 --> 00:38:41,831
תוריד אותם ממני!

267
00:38:51,382 --> 00:38:54,093
תוריד אותם ממני!

268
00:38:55,011 --> 00:38:57,847
תוריד אותם ממני, בבקשה!
תוריד אותם!

269
00:39:10,693 --> 00:39:13,112
- תוריד את זה!
- לא, אדוני, לא!

270
00:39:17,825 --> 00:39:19,244
אז, זה להתראות.

271
00:39:19,410 --> 00:39:23,581
באמת ציפיתי לנו
להפוך לחברים טובים.

272
00:39:25,583 --> 00:39:28,211
מה קורה?

273
00:39:49,899 --> 00:39:51,985
אֲדוֹנִי! הפלת את זה!

274
00:40:00,910 --> 00:40:02,870
אה טאר.

275
00:40:04,247 --> 00:40:06,874
אה טאר.

276
00:40:07,041 --> 00:40:11,754
נראה שהוא השתגע! הוא חטף
הרים סכין ודקר את עצמו!

277
00:40:15,133 --> 00:40:20,346
אה טאר, הולמס. אה טאר.

278
00:40:23,266 --> 00:40:26,769
אדוני... לא!

279
00:40:26,936 --> 00:40:29,147
- בבקשה, לא!
- הולמס!

280
00:40:29,314 --> 00:40:32,525
אולי ידעתי.
- זה קשור ל...

281
00:40:32,692 --> 00:40:35,903
קח את שני תלמידי בית הספר האלה
הרחק מכאן!

282
00:40:36,070 --> 00:40:39,032
מר לסטרייד, אתה חייב להקשיב לי!

283
00:40:56,215 --> 00:40:59,677
<i>כמה ימים לאחר מכן,
הם קברו את פרופסור וקספלטר.</i>

284
00:40:59,844 --> 00:41:04,807
<i>מעולם לא הייתי בהלוויה לפני כן,
למרות שהייתי ברבים מאז.</i>

285
00:41:04,974 --> 00:41:10,480
<i>הולמס לא יכול היה להשתתף בהלוויה.
גירושו מנע דבר כזה.</i>

286
00:41:10,647 --> 00:41:15,693
<i>מותו של המנטור וחברו
גבה מחיר מהולמס.</i>

287
00:41:15,860 --> 00:41:20,406
<i>בחיי, ראיתי רק את הולמס
לבכות בשתי הזדמנויות.</i>

288
00:41:20,573 --> 00:41:23,701
<i>היום היה הראשון.</i>

289
00:42:03,199 --> 00:42:06,703
לא, הדוד לא התאבד.

290
00:42:07,453 --> 00:42:11,541
<i>- הוא לא? ואז, מה קרה?
- הוא נרצח.</i>

291
00:42:13,459 --> 00:42:16,462
- מה אתה עושה כאן?
- סליחה על הכניסה שלי.

292
00:42:16,629 --> 00:42:21,217
הייתי צריך לטפס במעלה מדרגות האש.
אני לא יכול להרשות לעצמי להיראות.

293
00:42:22,969 --> 00:42:28,891
הגעתי רק באמצע הדרך לבית של מייקרופט.
היה לי משהו כרסם בפנים.

294
00:42:29,058 --> 00:42:31,686
הוריתי לנהג להסתובב.

295
00:42:34,022 --> 00:42:37,150
גם אני אתגעגע אליו, אליזבת.

296
00:42:39,319 --> 00:42:44,949
- הוא היה מאוד חשוב לי.
אני כל כך שמח שאתה כאן.

297
00:42:45,992 --> 00:42:47,535
הייתי חייב לחזור.

298
00:42:47,702 --> 00:42:52,624
אתה באמת מאמין שהוא נרצח?
- אני בטוח בזה.

299
00:42:52,790 --> 00:42:56,377
קדימה, ראית
היד של Waxflatter על הסכין!

300
00:42:56,544 --> 00:42:59,005
ברור שזו הייתה התאבדות!

301
00:42:59,172 --> 00:43:03,134
לעולם אל תסמוך על המובן מאליו. יש
יותר מדי אלמנטים תמוהים.

302
00:43:03,301 --> 00:43:05,470
ראשית, אדם קופץ מהחלון.

303
00:43:05,637 --> 00:43:09,849
שנית, כומר זורק את עצמו
מתחת לכרכרה ללא סיבה.

304
00:43:10,016 --> 00:43:13,811
ואז וקספלטר דוקר את עצמו,
שזה לא יאומן.

305
00:43:13,978 --> 00:43:17,982
שאלה נוספת. למה היה Waxflatter
אובססיבי למותם?

306
00:43:18,149 --> 00:43:23,363
כן, הוא הציל את הגזירים האלה,
והוא המשיך לפגוש את האיש המוזר הזה.

307
00:43:23,529 --> 00:43:26,574
הוא השתתף בהלוויה.
אתה יודע את שמו?

308
00:43:26,741 --> 00:43:30,578
לא. כשהוא ביקר,
הדוד שלח אותי מעליית הגג.

309
00:43:30,745 --> 00:43:33,998
שאלתי עליו,
אבל הוא שינה נושא.

310
00:43:34,165 --> 00:43:38,628
האיש הזה קשור לשלושתם
רציחות. אנחנו חייבים לגלות מי הוא!

311
00:43:38,795 --> 00:43:41,047
קראת
יותר מדי רומנים בלשים.

312
00:43:41,214 --> 00:43:44,884
זו לא פיקציה! יש חכם
רוצח על, ואני אמצא אותו.

313
00:43:45,051 --> 00:43:49,389
- איך?
אני אגור כאן. תעבוד כאן.

314
00:43:49,555 --> 00:43:52,141
- אם זה בסדר איתך.
כן.

315
00:43:52,308 --> 00:43:55,895
- מה אם נמצא?
- רק שלושתנו יודעים.

316
00:43:56,062 --> 00:43:59,983
- אולי מישהו יראה אותך!
אני אקח את הסיכויים שלי.

317
00:44:00,149 --> 00:44:03,236
אבל תצטרך אוכל, אספקה.

318
00:44:05,405 --> 00:44:08,783
לִי?! אני לא יכול...

319
00:44:08,950 --> 00:44:11,494
אתה יכול לעשות סידורים, תהיה העוזר שלי.

320
00:44:11,661 --> 00:44:14,205
אני עלול להיתפס.
זה אומר צרות!

321
00:44:14,372 --> 00:44:18,376
היית נותן לצרות להרוס
הזדמנות להרפתקה?

322
00:44:18,543 --> 00:44:21,754
אני לא יכול להרשות לעצמי לסכן
הקריירה הרפואית שלי.

323
00:44:21,921 --> 00:44:25,758
- סמור.
- אני לא סמור.

324
00:44:25,925 --> 00:44:29,053
- אני מעשי.
- סמורים הם מעשיים.

325
00:44:29,220 --> 00:44:34,350
ודמיינתי אותך אמיץ,
עוקצני לב.

326
00:44:34,517 --> 00:44:40,398
אני אמיץ.
ואני עזה לב.

327
00:44:40,565 --> 00:44:42,483
זה רק ש...

328
00:44:47,488 --> 00:44:50,742
- בסדר, אני אעשה את זה.
תודה לך, ווטסון.

329
00:44:50,909 --> 00:44:54,746
דוד היה רוצה אותך
לקבל את זה.

330
00:44:54,913 --> 00:44:56,998
אָנָא.

331
00:44:59,208 --> 00:45:01,294
שים את זה.

332
00:45:10,678 --> 00:45:16,059
במחשבה שניה, תוריד את זה.
זה נראה מאוד מטופש. אתה לא יכול לחבוש כובעים.

333
00:45:18,269 --> 00:45:20,229
אני חושב שזה מאוד מתאים.

334
00:45:20,396 --> 00:45:24,150
- אתה מתגרה.
- לא, ברצינות.

335
00:45:28,404 --> 00:45:31,991
<i>למחרת, יצאנו לדרך
כדי לפתור את הרצח של Waxflatter.</i>

336
00:45:32,158 --> 00:45:36,079
<i>היה לנו מעט מאוד מה להמשיך.
היו לנו רק שני רמזים:</i>

337
00:45:36,246 --> 00:45:42,460
<i>המילים האחרונות של Waxflatter, "אה טאר",
ואת הצינור שנפל.</i>

338
00:45:42,627 --> 00:45:47,298
<i>זה עלה על דעתי
שכאשר דמות הגלימה ברח,</i>

339
00:45:47,465 --> 00:45:51,135
<i>שמעתי צליל צליל מוזר,</i>

340
00:45:51,302 --> 00:45:56,015
<i>אוהב מאוד את הצליל
שמעתי בספרייה בברומפטון.</i>

341
00:45:56,182 --> 00:46:01,688
<i>הולמס הסתקרן, ואנחנו
החליט לבקר בספרייה באותו לילה.</i>

342
00:46:01,854 --> 00:46:06,150
<i>עם זאת, התחנה הראשונה שלנו באותו היום
היה ב-Engle's Curio Shop.</i>

343
00:46:06,734 --> 00:46:10,655
נחמד. אה, נחמד מאוד.

344
00:46:11,406 --> 00:46:17,203
מִצרִי. הסימונים, העיצוב,
זו אומנות מצרית.

345
00:46:17,370 --> 00:46:21,541
- ראיתי את הסוג הזה רק פעם אחת בעבר.
- איפה?

346
00:46:21,708 --> 00:46:26,379
על תכשיטים, על פסלים.
היה לי את זה כאן בחנות.

347
00:46:26,546 --> 00:46:29,007
אבל מכרתי את המגרש.
-למי?

348
00:46:29,173 --> 00:46:33,094
מצרי.
מחזיק איזושהי טברנה.

349
00:46:33,261 --> 00:46:37,432
- ושמו?
- בוא נראה...

350
00:46:52,989 --> 00:46:55,158
הבטחת לרכוש משהו.

351
00:46:55,325 --> 00:46:57,619
ווטסון, קנה משהו.
- אני?

352
00:46:57,785 --> 00:47:00,705
- חסר לי כספים כרגע.
- זבל.

353
00:47:00,872 --> 00:47:05,627
אל תהיה פינצ'ר.
הכתובת הזו עלולה להוביל אותנו אל הרוצח שלנו.

354
00:47:06,711 --> 00:47:09,839
- כמה אני צריך להוציא?
- קנה כל דבר!

355
00:47:14,177 --> 00:47:16,763
למה לעזאזל קנית צינור?

356
00:47:16,930 --> 00:47:19,807
- זה מובחן.
- זה מגוחך.

357
00:47:19,974 --> 00:47:25,188
אתה תראה. אני אלמד לעשן את זה,
אז אתה לא יכול לצחוק.

358
00:47:55,718 --> 00:48:00,974
מה אני יכול להביא לכם בנים?
שתייה, אוכל, נשים?

359
00:48:01,140 --> 00:48:04,769
- יש לך מרק?
ווטסון, בבקשה.

360
00:48:04,936 --> 00:48:09,482
אתה הבעלים?
ראית את זה בעבר?

361
00:48:11,317 --> 00:48:13,361
ראים טפ.

362
00:48:13,528 --> 00:48:15,571
ראים טפ! ראים טפ!

363
00:48:23,204 --> 00:48:25,999
- זה הסוף של השיר?
- איפה...?

364
00:48:28,501 --> 00:48:31,713
- מאיפה השגת את זה?
- נתקלתי בזה.

365
00:48:31,879 --> 00:48:35,592
לָלֶכֶת! קח את זה! לך מפה!

366
00:48:35,758 --> 00:48:39,679
זה מאוד חשוב.
תוכל לספר לנו משהו על זה?

367
00:48:49,814 --> 00:48:55,361
צא מהמסבאה שלי, או מהמילים האלה
יהיו המילים האחרונות שתשמע!

368
00:48:58,907 --> 00:49:00,408
אֲדוֹנִי...

369
00:49:01,618 --> 00:49:04,621
אנחנו עוזבים, אנחנו עוזבים.

370
00:49:09,792 --> 00:49:13,463
שם למעלה, המדף העליון.
שם שמעתי את הצליל.

371
00:49:13,630 --> 00:49:19,093
הולמס, בבקשה מהר. האם אתה יודע
מה קורה כשנתפסים?

372
00:49:25,099 --> 00:49:28,728
- לא ייאמן!
- הולמס, הקול שלך, תשמור על זה!

373
00:49:28,895 --> 00:49:30,980
סליחה, ווטסון.

374
00:49:32,774 --> 00:49:37,987
- אלוהים אדירים, זה מדהים!
- הולמס, בבקשה!

375
00:49:39,030 --> 00:49:42,325
הו, אלוהים. הו, אלוהים.

376
00:49:43,368 --> 00:49:46,913
מה הסיכויים שלי
של בית הספר לרפואה?

377
00:49:47,080 --> 00:49:52,335
המשרד המוזר הזה שחלמתי עליו...
- תקשיב. "הדאגה לשמר..."

378
00:49:52,502 --> 00:49:57,590
<i>הולמס הסביר שה-Rame Tep
היו חסידים קנאים של אוזיריס,</i>

379
00:49:57,757 --> 00:49:59,842
<i>אל המתים המצרי.</i>

380
00:50:00,009 --> 00:50:04,681
<i>הם זכו לבוז בגלל
של עיוות האמונות המסורתיות שלהם,</i>

381
00:50:04,847 --> 00:50:07,433
<i>והטקסים האלימים והסדיסטים שלהם.</i>

382
00:50:07,600 --> 00:50:12,188
<i>The Rame Tep משתמש בצינור נשיפה
ולירות קוץ בקורבן שלהם.</i>

383
00:50:12,355 --> 00:50:16,651
<i>הקוץ טובל בתמיסה
מורכב מתמציות צמחים.</i>

384
00:50:16,818 --> 00:50:18,695
<i>עם הכניסה לזרם הדם,</i>

385
00:50:18,861 --> 00:50:24,534
<i>הפתרון גורם לקורבן להיות מציאותי,
הזיות דמויות סיוט.</i>

386
00:50:24,701 --> 00:50:28,580
אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים בדבר אחד.
- מה זה?

387
00:50:28,746 --> 00:50:33,793
הרוצח עדיין כאן...
בשטח בית הספר.

388
00:50:33,960 --> 00:50:38,965
זו אמירה נמהרת, מאז זה
ג'ינגלינג נשמע רק פעם אחת.

389
00:50:39,132 --> 00:50:41,884
- פעמיים.
- פעמיים?

390
00:50:42,051 --> 00:50:44,887
זכור לפני כמה לילות
בחצר?

391
00:50:45,054 --> 00:50:48,474
Uncas שמעה צליל צליל
כמו שתיארת.

392
00:50:48,641 --> 00:50:52,854
הוא לקח ממנו חתיכת לבוש.
אולי זה עדיין כאן!

393
00:50:53,021 --> 00:50:55,940
אנחנו חייבים למצוא את הבגד הזה.

394
00:50:56,107 --> 00:51:01,446
<i>פתחנו לפעולה, בחיפושים
כל פינה ופינה עבור הבד.</i>

395
00:51:01,613 --> 00:51:06,701
<i>הדלקתי בטעות
אחת מהמכונות המוזרות של Waxflatter,</i>

396
00:51:06,868 --> 00:51:11,122
<i>והיו לי זין של פעם
מנסה לכבות את הדבר.</i>

397
00:51:11,289 --> 00:51:14,417
מצאתי את זה! מצאתי את זה!

398
00:51:16,502 --> 00:51:23,551
<i>הולמס בילה לילה ויום
בחינת קטע הבד.</i>

399
00:51:23,718 --> 00:51:28,056
<i>הוא ערך ניסויים רבים.
לא פעם אחת הוא נח.</i>

400
00:51:28,222 --> 00:51:33,770
<i>האנרגיה שלו נראתה חסרת גבולות.
לאחר 18 שעות עבודה רצופות,</i>

401
00:51:33,937 --> 00:51:40,360
<i>הולמס פנה אלינו, ואלו
ארבע מילים מוכרות שנורו משפתיו:</i>

402
00:51:40,526 --> 00:51:42,070
המשחק מתנהל!

403
00:51:42,236 --> 00:51:45,323
<i>הוא הסביר שזה מצרי במקור</i>

404
00:51:45,490 --> 00:51:52,163
<i>והכיל כל כך הרבה עיוות וערב
שרשורים, שלא הבנתי.</i>

405
00:51:52,330 --> 00:51:59,254
<i>הבד היה מוכתם בפרפין
נעשה רק ב-Froggit ו-Froggit,</i>

406
00:51:59,420 --> 00:52:03,716
<i>ממוקם בוואפינג בלונדון,
מקום חשוך ומסוכן,</i>

407
00:52:03,883 --> 00:52:08,096
<i>ואמרתי לו זאת
במונחים לא ברורים!</i>

408
00:52:08,263 --> 00:52:12,433
אולי כדאי שנחזור
בבוקר כשהוא קל יותר,

409
00:52:12,642 --> 00:52:15,144
וכשיש יותר אנשים.

410
00:52:19,107 --> 00:52:21,651
- זה פתוח.
הולמס, חכה.

411
00:52:21,818 --> 00:52:25,947
- מה אם הרוצח בפנים?
- אז אציג את עצמי.

412
00:52:57,312 --> 00:53:00,732
ידעתי את זה, אין פה אף אחד.
חזרה ללימודים, אה?

413
00:53:00,898 --> 00:53:02,984
ווטסון, אתה תסתדר לבד.

414
00:53:23,087 --> 00:53:27,592
מה אתה מניח שזה?
איזו יצירת אמנות מצרית?

415
00:53:27,759 --> 00:53:30,428
איזה פסל?

416
00:53:30,595 --> 00:53:35,266
לא, ווטסון, אני חושש שזה רק
קצה הקרחון.

417
00:53:38,061 --> 00:53:40,480
הו, לא!

418
00:53:49,864 --> 00:53:51,950
זו התפתחות מעניינת.

419
00:53:59,999 --> 00:54:04,796
חייב להיות מעבר בפנים.
אני שומע קריאות.

420
00:54:11,386 --> 00:54:16,683
הולמס, יש כאן דלת!
תרצי שחסר לו דלת.

421
00:54:17,267 --> 00:54:19,560
ווטסון, אליזבת, כאן.

422
00:55:09,485 --> 00:55:12,614
זה סוג של מקדש.

423
00:55:48,858 --> 00:55:53,821
אני יורד להסתכל מקרוב.
- בוא נצא מכאן בחיים!

424
00:55:53,988 --> 00:55:56,824
תישאר כאן,
אני אחזור בעוד כמה דקות.

425
00:57:35,423 --> 00:57:37,675
לְהַפְסִיק! היא חיה!

426
00:57:41,179 --> 00:57:44,891
קבל אותו! קבל אותו!

427
00:58:12,710 --> 00:58:14,212
קיבלנו אותם!

428
00:59:16,691 --> 00:59:18,776
אתה שומע?

429
00:59:25,033 --> 00:59:29,203
- מה יכול היה לקרות לה?
אולי היא נפגעה מקוץ.

430
00:59:52,936 --> 00:59:57,106
אני חושב שאני שומע משהו.
- אתה צודק.

431
01:00:03,488 --> 01:00:07,325
אָנָא! בבקשה, דוד! אל תעשה!

432
01:00:08,618 --> 01:00:12,372
אָנָא! עזור לי! לֹא!

433
01:00:15,416 --> 01:00:17,835
עזור לי לקשור אותה.
- מה עם?

434
01:00:18,002 --> 01:00:21,589
- הצעיף שלי! בִּמְהִירוּת!
- אני לא רוצה למות!

435
01:00:24,425 --> 01:00:27,470
- זו הזיה!
- עזור לי!

436
01:00:27,637 --> 01:00:32,517
זה לא אמיתי! אתה הוזה!
תתעורר!

437
01:00:32,684 --> 01:00:36,938
- אתה חייב להתעורר! זה לא אמיתי!
- לא, דוד!

438
01:00:37,105 --> 01:00:42,026
- אתה הוזה. תקשיב לי!
- בבקשה!

439
01:00:42,193 --> 01:00:48,199
זו הזיה! אליזבת,
תקשיב לי! עכשיו, ווטסון... ווטסון?

440
01:00:49,617 --> 01:00:54,414
- אלוהים יקר, גם לא ווטסון!
- בבקשה!

441
01:01:39,626 --> 01:01:41,753
קבל אותו, קבל אותו, קבל אותו!

442
01:02:41,980 --> 01:02:44,732
בבקשה אל תבכי, אמא. אָנָא!

443
01:02:45,775 --> 01:02:49,612
את לא מבינה, אמא?
אתה לא שומע אותי?

444
01:02:49,779 --> 01:02:53,575
אתה לא שומע מה אני אומר?
אִמָא!

445
01:02:53,741 --> 01:02:58,621
אַתָה! זה הכל באשמתך, בן.
איך יכולת לעשות לי דבר כזה?

446
01:02:58,788 --> 01:03:02,166
לאביך שלך! מרגל אחריי.

447
01:03:02,333 --> 01:03:05,962
סלח לי, אבי, בבקשה.
לא הבנתי...

448
01:03:06,129 --> 01:03:11,301
החיים הפרטיים שלי הם שלי!
אמא שלך מעולם לא ידעה!

449
01:03:11,467 --> 01:03:17,265
לא, לא, לא! זה לא אמיתי!

450
01:03:17,432 --> 01:03:20,143
זה לא אמיתי!

451
01:03:34,324 --> 01:03:36,409
זה לא אמיתי!

452
01:03:40,997 --> 01:03:45,418
זו פשוט הזיה.
זה רק בראש שלי.

453
01:03:47,921 --> 01:03:50,006
אולי לא!

454
01:04:19,244 --> 01:04:21,162
לא. בבקשה, לא!

455
01:04:22,372 --> 01:04:26,542
תישאר שם, או שאני אתפוצץ
מדמם את הראש!

456
01:04:32,048 --> 01:04:35,260
שכנעתי אותו לבטל את האישומים.

457
01:04:36,135 --> 01:04:40,014
הולמס, אתה והחברים שלך
עלו לי בשנת לילה.

458
01:04:40,181 --> 01:04:42,642
בבקשה, בוקר טוב.
מר לסטרייד,

459
01:04:42,809 --> 01:04:46,437
הקנאים האלה אחראים
עבור מקרי מוות רבים.

460
01:04:46,604 --> 01:04:52,527
אני חושב שהם אחראים לארבעה
בנות שנעלמו בחודש שעבר.

461
01:04:52,694 --> 01:04:58,366
– אני מתחנן בפניך, תתחיל בחקירה!
- על סמך מה, הדמיון שלך?

462
01:04:58,533 --> 01:05:03,788
בלש גדול מסתמך על תפיסה,
אינטליגנציה ודמיון.

463
01:05:03,955 --> 01:05:08,293
- מאיפה הבאת את הזבל הזה?
זה על הקיר מאחוריך.

464
01:05:10,962 --> 01:05:13,214
אוי, אלוהים...

465
01:05:13,381 --> 01:05:17,468
אני לא מבין למה אני צריך להסביר
המעשים שלי אליך.

466
01:05:17,635 --> 01:05:23,016
ביליתי שבע שנים בסקוטלנד
חצר, מנתח מאות מקרים.

467
01:05:23,182 --> 01:05:27,186
עם הרקע שלך
של ספרי בית ספר וכותרות,

468
01:05:27,353 --> 01:05:31,649
אתה מחשיב שאתה יודע יותר
ממני. אני מתעב את היוהרה שלך!

469
01:05:31,816 --> 01:05:38,489
– ואני מתעב את עצלותך.
- החוצה! כולכם. פשוט תעזוב.

470
01:05:39,616 --> 01:05:44,537
אם יש לך כוח חקירה
בך בכלל, אתה תבדוק את אלה.

471
01:05:44,704 --> 01:05:48,666
אולי אז תשתכנע.
החוצה, הולמס!

472
01:06:05,642 --> 01:06:07,393
לְפוֹצֵץ.

473
01:06:13,775 --> 01:06:16,903
הולמס, בבקשה תפסיק
ההתעסקות השטנית הזו.

474
01:06:17,070 --> 01:06:20,365
- יש לי כאב ראש.
התעסקות עוזרת לי לחשוב.

475
01:06:20,531 --> 01:06:24,077
שינה עוזרת לי לחשוב.
- אין זמן לישון!

476
01:06:24,244 --> 01:06:28,748
אנחנו חייבים למצוא משהו
לקשר Waxflatter עם Rame Tep.

477
01:06:32,627 --> 01:06:37,131
- יש לי תמונה כאן.
- אני רוצה רמזים, לא ביקורת אמנות!

478
01:06:37,298 --> 01:06:41,970
רמזים. מה אתה חושב
אני עושה בשעה האחרונה?

479
01:06:45,682 --> 01:06:50,019
כן, מר פרנץ' מאפה, אין לי כלום
כל מה שיגיד לך.

480
01:06:50,186 --> 01:06:53,982
אני בטוח שאין לך מה להגיד לי.

481
01:06:54,899 --> 01:06:57,694
מה עשית עם הציור הזה?

482
01:06:59,028 --> 01:07:02,115
אתה יודע מה מצאת?
- פלטר שעווה כאדם צעיר?

483
01:07:02,282 --> 01:07:07,078
לֹא זוֹ בִּלְבַד. בנטלי בובסטר,
דאנקן נסביט, רופרט וקספלטר.

484
01:07:07,245 --> 01:07:11,082
כולם מתו לאחרונה
חוץ מהאיש הזה, צ'סטר קראגוויץ'!

485
01:07:11,249 --> 01:07:17,505
הוא היה כאן ובהלוויה.
הוא הגבר היחיד כאן שעדיין חי!

486
01:07:17,672 --> 01:07:21,050
זה הרמז שחיפשנו.

487
01:07:21,217 --> 01:07:25,346
אנחנו הולכים לפתור את הפשע הזה.
הופעה טובה, ווטסון!

488
01:07:27,432 --> 01:07:30,977
לא ציפיתי לרדידים שלנו
לחצות כל כך מהר.

489
01:07:31,185 --> 01:07:36,941
- איך ידעת שאני מתחבא?
- אנו חולקים את אותה התבוננות חדה.

490
01:07:37,108 --> 01:07:41,529
- רצית לראות אותי, אדוני?
אני אזדקק לעזרתך.

491
01:07:41,696 --> 01:07:47,535
מר הולמס, חשבתי שהלכת.
כולנו היינו תחת הרושם הזה.

492
01:07:47,702 --> 01:07:52,832
עכשיו, למרבה הצער, מר הולמס
נמצאת בבלגן די נורא.

493
01:07:52,999 --> 01:07:58,338
אם מועצת המנהלים הייתה יודעת, הם כנראה ידעו
האם עצרת ונשלחת לכלא.

494
01:07:58,504 --> 01:08:01,424
אבל אין צורך לספר למועצה.

495
01:08:01,591 --> 01:08:07,138
אני מוכן לשכוח מזה.
מחר אתה הולך הביתה, כמתוכנן.

496
01:08:07,305 --> 01:08:10,683
ווטסון, אתה תעשה אותו דבר.
- מרחקים אותי?

497
01:08:10,850 --> 01:08:16,564
המועצה תגרש אותך סופית.
זה חוסך ממך כל חרפה כזו.

498
01:08:16,731 --> 01:08:21,694
אליזבת, האם אפשרת למר הולמס
להישאר בחדר העבודה של דודך?

499
01:08:21,861 --> 01:08:24,822
כן.
- הו, יקירי.

500
01:08:24,989 --> 01:08:28,326
אני מוצא את ההתנהגות הזו מאוד לא גברת.

501
01:08:28,493 --> 01:08:34,332
אָכֵן. אפשר להציע לנו
הכלב נלקח ללירה?

502
01:08:36,209 --> 01:08:40,588
- מה?
- בתי ספר אחרים אינם מאפשרים חיות מחמד.

503
01:08:40,755 --> 01:08:42,674
אתה לא יכול לקחת אותו!

504
01:08:42,840 --> 01:08:47,637
אולי בנסיבות העניין,
אני צריך לטפל בו בעצמי.

505
01:08:47,804 --> 01:08:53,559
הולמס, מצער אותי שלקחת
היתרון של הידידות שלי.

506
01:08:53,726 --> 01:08:57,564
הגיע הזמן להיפטר מהכל
במעבדת Waxflatter.

507
01:08:57,730 --> 01:09:03,152
אבל, אדוני, זה מלא בהמצאות שלו,
ציורים וניסויים.

508
01:09:03,319 --> 01:09:05,488
אסור לנו להיאחז בעבר.

509
01:09:05,655 --> 01:09:08,783
- זה כל חייו!
– וחייו נגמרו.

510
01:09:08,992 --> 01:09:11,494
- אין לך זכות!
מר הולמס!

511
01:09:11,661 --> 01:09:15,248
אני מופתע מטון הדיבור שלך,
במיוחד איתי!

512
01:09:15,415 --> 01:09:20,628
- אני מתנצל. קצת נסחפתי.
- שבי.

513
01:09:22,046 --> 01:09:25,758
תצטרך להישאר ללון,
זה מאוחר מדי למצוא תחבורה.

514
01:09:25,925 --> 01:09:32,599
שים את הבנים ב-14B, ושמור
הגברת הצעירה בחדר הסמוך שלך.

515
01:09:43,735 --> 01:09:46,487
תזכרי מה שלימדתי אותך תמיד.

516
01:09:46,654 --> 01:09:50,033
לשלוט ברגשות שלך,
או שהם יהיו הנפילה שלך.

517
01:09:50,199 --> 01:09:52,285
כן, אדוני.

518
01:10:08,718 --> 01:10:13,932
הו, ידעתי את זה.
זה סוף הקריירה הרפואית שלי.

519
01:10:14,098 --> 01:10:17,101
אבא הולך לכעוס.

520
01:10:17,268 --> 01:10:21,356
חשדתי שהפכתי לחבר שלך
יסתיים באסון.

521
01:10:21,522 --> 01:10:25,068
מה אתה עושה?
אתה מנסה לעצור אותנו?

522
01:10:25,235 --> 01:10:28,947
אנחנו יכולים לעזוב עכשיו.
- אני נשאר כאן.

523
01:10:29,113 --> 01:10:33,701
בבקשה, אני צריך אותך, ווטסון.
אנחנו בזה ביחד. אנחנו צוות.

524
01:10:38,248 --> 01:10:40,333
אליזבת, תתעורר!

525
01:10:44,212 --> 01:10:48,800
זה צ'סטר קרגוויץ'.
- האיש שביקר את הדוד.

526
01:10:48,967 --> 01:10:52,220
- זה שברח מהלוויה.
- בדיוק.

527
01:10:52,387 --> 01:10:57,267
זה לא מוזר שהוא היחיד
חבר שורד מהקבוצה הזו?

528
01:10:57,433 --> 01:11:01,646
תחזור למעבדה
ולהציל כמה שאתה יכול.

529
01:11:01,813 --> 01:11:06,484
נפגוש אותך שם.
ראשית, עלינו לצאת מכאן.

530
01:11:22,125 --> 01:11:24,586
היזהר הלילה.

531
01:11:27,046 --> 01:11:29,382
זה יותר מדי.

532
01:11:49,777 --> 01:11:55,742
לך מפה, ראים טפ!
רוצחים מחורבנים, לכו!

533
01:11:56,701 --> 01:11:59,495
אתה לא תקבל אותי!

534
01:12:00,079 --> 01:12:02,999
אֲדוֹנִי! מר קרגוויץ'!

535
01:12:03,166 --> 01:12:06,336
היינו חברים של מר וקספלטר.

536
01:12:06,502 --> 01:12:11,174
אני מכיר אותך. אתה הצעיר
שהלכו אחריי בבית הקברות.

537
01:12:11,341 --> 01:12:15,428
לְהִסְתַלֵק! אני אדם מסוכן
להיות בסביבה!

538
01:12:15,595 --> 01:12:20,683
אני צריך את עזרתך. אני רוצה לדעת
מדוע הראם טפ הרג חמישה אנשים.

539
01:12:25,188 --> 01:12:26,898
היכנס.

540
01:12:27,065 --> 01:12:30,610
אתה יכול לקום עכשיו, ווטסון.
המלחמה הסתיימה.

541
01:12:41,120 --> 01:12:45,291
היינו אמורים להיות
שותפים עסקיים, כל ששתנו.

542
01:12:45,458 --> 01:12:49,921
לווינו כסף מאבותינו
לבנות מלון,

543
01:12:50,088 --> 01:12:53,174
המלון המפואר ביותר שנוצר אי פעם.

544
01:12:53,341 --> 01:12:55,885
ואיפה עדיף לבנות...

545
01:12:57,720 --> 01:13:00,306
...ממצרים?

546
01:13:00,473 --> 01:13:04,769
העבודה והחומרים היו זולים,
ורק כמה שנים קודם לכן,

547
01:13:04,936 --> 01:13:10,525
הצבא הבריטי גירש את
צרפתית. זו הייתה ארץ של הזדמנויות.

548
01:13:10,692 --> 01:13:15,071
- מה קרה?
- עסקנו באדריכל והתחלנו.

549
01:13:17,282 --> 01:13:21,869
אבל מה התחיל
כמיזם עסקי...

550
01:13:22,036 --> 01:13:26,207
...מהר הפך
ממצא ארכיאולוגי מרכזי.

551
01:13:31,629 --> 01:13:35,174
גילינו פירמידה תת קרקעית.

552
01:13:35,341 --> 01:13:39,470
הקברים העתיקים
של חמש נסיכות מצריות.

553
01:13:39,637 --> 01:13:44,684
הסרנו את כל השרידים
ואוצרות לשלוח לאנגליה.

554
01:13:45,393 --> 01:13:46,853
אבל...

555
01:13:49,022 --> 01:13:53,109
חרק עקוב מדם.
המקום זקוק לניקוי טוב.

556
01:13:54,319 --> 01:13:56,654
הייתה מהומה.

557
01:13:56,821 --> 01:14:01,200
תושבי הכפר השתכנעו
חיללנו אדמה קדושה.

558
01:14:01,367 --> 01:14:03,453
חיינו היו בסכנה.

559
01:14:03,620 --> 01:14:07,832
הבריטים שלחו את הכוחות פנימה,
כמה אנשים נהרגו.

560
01:14:11,252 --> 01:14:15,798
כל הכפר
נשרף עד היסוד.

561
01:14:15,965 --> 01:14:17,842
שרוף...

562
01:14:19,552 --> 01:14:21,220
אש!

563
01:14:23,514 --> 01:14:26,601
- אתה בסדר?
- אש!

564
01:14:26,768 --> 01:14:29,896
- אש!
- הם הכו את קרגוויץ' בקוץ!

565
01:14:31,648 --> 01:14:36,486
- אני בוער! אֵשׁ!
- תקשיב לי!

566
01:14:36,653 --> 01:14:41,574
שמך הוא צ'סטר קרגוויץ',
אתה בנקאי. אתה שומע אותי?

567
01:14:41,741 --> 01:14:46,454
- ענה לי, מי אתה?
שמי צ'סטר קראגוויץ'.

568
01:14:46,621 --> 01:14:51,417
אני מתגורר באחוזת קרגוויץ',
המפסטד...

569
01:14:56,714 --> 01:15:01,052
אלוהים אדירים, זה היה כל כך אמיתי.

570
01:15:04,597 --> 01:15:11,437
אמיתי, כל כך אמיתי...
כן. אסור לי לשכוח.

571
01:15:11,604 --> 01:15:16,359
אני חייב להעביר את המידע הזה.
הגיע הזמן שמישהו אחר ידע.

572
01:15:16,526 --> 01:15:21,197
- הכפר נשרף עד היסוד?
כן.

573
01:15:22,615 --> 01:15:27,078
יצאנו ממצרים בחיינו.
באנגליה הלכנו לדרכים נפרדות,

574
01:15:27,245 --> 01:15:32,458
כולנו שומרים על קשר
מחמיא בשעווה באמצעות התכתבות.

575
01:15:32,625 --> 01:15:37,338
כשהחלו הרציחות,
נפגשתי לעתים קרובות עם חברי היקר.

576
01:15:37,505 --> 01:15:39,465
מה עם הראם טפ?

577
01:15:39,632 --> 01:15:43,553
שנה לאחר המקרה,
כולנו קיבלנו את המכתב הזה.

578
01:15:43,720 --> 01:15:48,433
הוא נשלח על ידי ילד צעיר
ממוצא אנגלו-מצרי.

579
01:15:49,767 --> 01:15:54,731
תשים לב שנייר המכתבים מעוטר
על ידי הסמל של ראים טפ,

580
01:15:54,898 --> 01:15:58,026
שני נחשי זהב.

581
01:15:59,611 --> 01:16:04,407
הילד ואחותו
היו באנגליה עם סבא שלהם

582
01:16:04,574 --> 01:16:12,040
כשנודע להם על ההרס
של הכפר שהיה ביתם.

583
01:16:13,541 --> 01:16:16,961
שני ההורים שלהם
נהרגו בפיגוע.

584
01:16:17,128 --> 01:16:23,301
הילד נשבע שהראם טפ
ינקטו את נקמתם

585
01:16:23,468 --> 01:16:27,555
ולהחליף את הגופות
מבין חמש הנסיכות המצריות.

586
01:16:27,722 --> 01:16:32,268
– והילד נקרא אה טאר?
- המילים האחרונות של Waxflatter!

587
01:16:32,435 --> 01:16:35,313
טוב מאוד, ווטסון.
- אה טאר!

588
01:16:36,606 --> 01:16:40,109
אתה רוצח מטונף.
רצית להרוג את כולנו.

589
01:16:40,276 --> 01:16:44,614
ובכן, אתה לא תהרוג אותי.
ווטסון, דבר אליו!

590
01:16:44,781 --> 01:16:49,994
מַה? הו... השם שלך
הוא קראגי קריץ'... השם שלך...

591
01:16:51,246 --> 01:16:55,625
- שמך הוא... איך קוראים לו?
- קראגוויץ'...

592
01:17:06,678 --> 01:17:09,347
מר לסטרייד!

593
01:17:09,514 --> 01:17:14,644
- מה אתה עושה כאן?
- תקעתי את עצמי עם קוץ.

594
01:17:14,811 --> 01:17:17,438
ההזיות... מזעזע.

595
01:17:17,605 --> 01:17:20,525
לקח ארבעה שוטרים
לעצור אותי לתלות את עצמי.

596
01:17:20,692 --> 01:17:23,653
אז חשבתי
עדיף שאבדוק את הסיפור שלך.

597
01:17:23,820 --> 01:17:27,407
עכשיו, אני מאחל לך
ופרידה מהחבר הפודגי שלך.

598
01:17:27,574 --> 01:17:31,077
אני מעריך אותך
לגרום לי להתחיל בתיק.

599
01:17:31,244 --> 01:17:34,872
לגרום לו להתחיל בתיק?
תדמיין את זה.

600
01:17:35,039 --> 01:17:37,667
עשיתי רק את כל העבודה בשבילו.

601
01:17:52,307 --> 01:17:55,852
- זה אתה!
- כן, יקירתי.

602
01:18:25,256 --> 01:18:27,967
מר ראטה, אתה חייב לעצור אותה,
היא רוצחת!

603
01:18:28,134 --> 01:18:32,221
אז יקירתי,
גילית את הסוד הקטן שלנו.

604
01:18:35,016 --> 01:18:36,976
איפה שני החברים שלך?

605
01:18:37,143 --> 01:18:41,856
לעולם לא תמצא אותם.
לעולם לא תמצא אותם.

606
01:18:55,453 --> 01:18:58,915
- מה נעשה איתה?
- היא תבוא איתנו.

607
01:18:59,082 --> 01:19:01,751
אנחנו צריכים את הנסיכה החמישית.

608
01:19:04,796 --> 01:19:08,633
הולמס, אני יודע את התשובה
לחידה. הדוב לבן!

609
01:19:08,800 --> 01:19:11,261
כֹּל הַכָּבוֹד. אתה יודע למה?

610
01:19:11,427 --> 01:19:16,975
ובכן... לא. זה היה הצבע האחד
לא בחרתי.

611
01:19:17,141 --> 01:19:20,603
תמשיך לחשוב.
תשובות ללא ראיות הן חסרות תועלת.

612
01:19:20,770 --> 01:19:23,022
החידה הזו תעשה לי כאב ראש.

613
01:19:23,189 --> 01:19:28,444
- אה טאר... אה טאר...
- אתה לא יכול לחשוב על משהו אחר?

614
01:19:28,611 --> 01:19:32,115
- זה הכרחי.
- זה מעצבן.

615
01:19:52,594 --> 01:19:57,140
פאזל הדוב המטופש הזה, הולמס.
אני לא מצליח לפתור את זה.

616
01:19:57,307 --> 01:20:03,271
אני יודע שהדוב לבן, אבל אני לא
לדעת למה. אני לא טיפש או משהו.

617
01:20:03,438 --> 01:20:09,360
תחשוב על כל העניין.
תפרק אותו חלק אחר חלק.

618
01:20:09,527 --> 01:20:12,655
הפנים שלך שוב מדממות.

619
01:20:14,198 --> 01:20:17,410
הגזרה הזו מהטבעת של ראת'ה
נראה שלעולם לא מרפא.

620
01:20:17,577 --> 01:20:20,288
הדוב לבן כי...

621
01:20:21,080 --> 01:20:26,294
- הו, אלוהים! איך יכולתי להיות כל כך טיפש?
- מה?

622
01:20:27,712 --> 01:20:30,965
זה רת'ה, ווטסון. זה Rathe!

623
01:20:31,132 --> 01:20:32,550
גידאפ!

624
01:20:55,990 --> 01:20:57,867
קדימה!

625
01:21:00,870 --> 01:21:02,247
מהיר יותר!

626
01:21:05,583 --> 01:21:08,586
גידאפ! גידאפ, שם!

627
01:21:20,682 --> 01:21:22,684
לראטה יש את אליזבת!

628
01:21:30,650 --> 01:21:33,403
- יש רק דרך אחת לתפוס אותם.
- איך?

629
01:21:33,570 --> 01:21:36,155
- קדימה!
- לאן אנחנו הולכים?

630
01:21:36,948 --> 01:21:38,616
זה טירוף!

631
01:21:38,783 --> 01:21:41,494
זה הסיכוי היחיד שלנו
להגיע לשם בזמן.

632
01:21:41,661 --> 01:21:46,541
ווקספלטר עבד על זה עד שמת,
וגם עשיתי קצת התעסקות.

633
01:21:46,708 --> 01:21:50,503
מקווה שהבעיות יפתרו.
בא, ווטסון?

634
01:21:50,670 --> 01:21:52,755
הו, יקירי...

635
01:21:54,257 --> 01:21:59,137
- למה הכנסתי את עצמי?
- ההרפתקה של החיים.

636
01:21:59,304 --> 01:22:01,848
Uncas, משוך!

637
01:22:10,148 --> 01:22:14,611
זה עובד, ווטסון, זה עובד!
- אנחנו טסים!

638
01:22:15,820 --> 01:22:19,574
האם היית מאמין לזה, ווטסון?
- אנחנו טסים!

639
01:22:25,788 --> 01:22:27,415
מהיר יותר! גידאפ!

640
01:22:48,353 --> 01:22:50,772
הולמס, שם למטה!

641
01:22:59,864 --> 01:23:01,699
הולמס, תיזהר!

642
01:23:06,537 --> 01:23:09,082
אלוהים אדירים, השעה כמעט שתים עשרה וחצי!

643
01:23:14,295 --> 01:23:18,883
רק עכשיו הבנתי שאין לי מושג
איך להנחית את המכונה הזו!

644
01:23:19,425 --> 01:23:21,511
- תחזיק חזק!
- אני מחזיק!

645
01:23:26,099 --> 01:23:28,268
הפעם אנחנו הולכים להתרסק!

646
01:23:31,145 --> 01:23:35,316
- מהרו, אנחנו שוקעים כאן בחזרה!
- בסדר!

647
01:24:39,631 --> 01:24:42,800
הו, אלוהים, הם הולכים להרוג אותה.

648
01:24:50,016 --> 01:24:52,101
אני לא יודע מה לעשות.

649
01:24:52,268 --> 01:24:56,022
יש מאה כאלה.
מה אנחנו יכולים לעשות?

650
01:24:56,189 --> 01:24:58,900
אולי נוכל ליישם משהו
למדנו בבית הספר.

651
01:24:59,067 --> 01:25:01,819
- למען השם.
- אני לא יכול לחשוב על כלום.

652
01:25:01,986 --> 01:25:07,533
- למה אתה לא חושב על משהו?
ווטסון, זה לא מועיל.

653
01:25:07,700 --> 01:25:11,412
- למה אני לא מצליח לחשוב על כלום?
- אתה מבולבל.

654
01:25:11,579 --> 01:25:13,998
- למה אתה לא יכול?
- אני מבולבל!

655
01:25:22,423 --> 01:25:26,678
ווטסון, הבנתי.

656
01:25:26,844 --> 01:25:31,474
- עלינו ליצור הסחה.
- ליצור הסחה?

657
01:25:31,641 --> 01:25:35,812
- למה לא חשבתי על זה?
- אם הגיאומטריה שלי נכונה,

658
01:25:35,979 --> 01:25:41,192
קרן אחת שלא במקומה תוריד
כל העניין הזה כמו בית קלפים.

659
01:25:49,867 --> 01:25:52,996
ווטסון, יש לי תוכנית.

660
01:27:48,152 --> 01:27:49,654
מהרו, הולמס!

661
01:30:06,499 --> 01:30:08,418
לְהַשְׁגִיחַ!

662
01:30:11,754 --> 01:30:14,007
הולמס, אתה בסדר?

663
01:30:17,468 --> 01:30:20,597
ווטסון, תוציא אותה מכאן!

664
01:30:28,855 --> 01:30:30,940
אה, לא...

665
01:30:47,498 --> 01:30:51,586
ראת' לקחה את אליזבת ואת המדרגות
חסומים! מה עלי לעשות?

666
01:30:51,753 --> 01:30:54,797
תסתובב בכיוון השני!
אתה חייב לעצור אותו!

667
01:32:09,247 --> 01:32:10,999
<i>לא!</i>

668
01:32:22,927 --> 01:32:25,638
מה אני הולך לעשות?

669
01:34:03,361 --> 01:34:04,821
הצגה טובה.

670
01:34:15,623 --> 01:34:19,377
אליזבת, אתה בסדר?
- אני חושב שכן.

671
01:34:20,169 --> 01:34:22,255
בבקשה...

672
01:34:24,882 --> 01:34:29,137
- מה אנחנו הולכים לעשות לגבי ראת'?
- איפה הוא?

673
01:34:31,598 --> 01:34:33,683
הוא איננו.

674
01:34:41,441 --> 01:34:44,360
המשטרה תמצא אותו.

675
01:34:46,446 --> 01:34:48,531
מוזר...

676
01:34:50,992 --> 01:34:53,453
מוזר.

677
01:34:55,079 --> 01:34:57,790
בואו פשוט נחזור עכשיו.

678
01:34:59,125 --> 01:35:02,378
אני לא יודע איך
אני אסביר את זה להורים שלי.

679
01:35:02,545 --> 01:35:05,506
הכל יסביר
בעיתונים של מחר.

680
01:35:05,673 --> 01:35:10,678
- האם יאפשרו לך לחזור לבית הספר?
אני לא יודע. אוּלַי.

681
01:35:19,479 --> 01:35:21,564
לֹא!

682
01:35:22,106 --> 01:35:24,192
- לעזאזל!
- אליזבת!

683
01:35:37,497 --> 01:35:40,959
שים את המעיל שלי סביבה.
- לאן אתה הולך?

684
01:35:42,919 --> 01:35:45,880
אני הולך להביא אותו.
- תהרגו אותך!

685
01:35:48,216 --> 01:35:50,385
אתה רק רמאי ארור!

686
01:35:50,551 --> 01:35:55,348
ואתה נותן לרגשות שלך
להשתלט עליך שוב.

687
01:36:21,374 --> 01:36:24,085
אתה לא יכול להטיב אותי.
זרוק את החרב שלך.

688
01:36:24,252 --> 01:36:29,465
- לעולם לא. אני מעדיף למות מוות נורא.
- טוב מאוד. אז אני אחייב.

689
01:36:35,263 --> 01:36:40,351
בוא, זה הכי טוב שאתה יכול לעשות?
אתה נלחם כמו ילד! אני כבר זכיתי!

690
01:36:40,518 --> 01:36:43,980
הפסדת בכל קרב,
זה לא יהיה יוצא מן הכלל.

691
01:36:44,147 --> 01:36:47,025
כל החלומות שלך התנפצו!

692
01:36:47,191 --> 01:36:50,612
הכל נהרס לנצח!

693
01:38:27,542 --> 01:38:31,087
כן, הולמס, בוא נחכה עוד קצת,

694
01:38:31,254 --> 01:38:35,633
כדם החיים היקר של אליזבת שלך
זורם מגופה.

695
01:39:07,707 --> 01:39:11,878
אליזבת, קדימה.
תתעורר. פקח את העיניים.

696
01:39:37,612 --> 01:39:39,697
אל תהיה עצוב.

697
01:39:47,747 --> 01:39:52,043
מתישהו, נתאחד מחדש.

698
01:39:52,210 --> 01:39:56,381
בעולם אחר. עולם הרבה יותר טוב.

699
01:39:57,799 --> 01:40:00,677
אני אחכה.

700
01:40:00,843 --> 01:40:05,014
ואתה תאחר... כמו תמיד.

701
01:40:11,479 --> 01:40:12,855
לא.

702
01:40:50,727 --> 01:40:54,522
אפשר היה לחשוב שהוא חשף
כל התיק בפני עצמו.

703
01:40:54,689 --> 01:40:57,317
זה מה שהוא רצה
החצר להאמין.

704
01:40:57,483 --> 01:41:02,697
איזו סיבה אחרת תהיה להם
על קידומו? ביי, Uncas.

705
01:41:03,531 --> 01:41:07,076
תישאר שם, Uncas,
אני אחזור בעוד דקה.

706
01:41:07,243 --> 01:41:10,914
אתה יודע, הולמס,
כמה דברים עדיין רודפים אותי.

707
01:41:11,080 --> 01:41:15,168
למה חשדת בראטה
היה מעורב בראם טפ?

708
01:41:15,335 --> 01:41:18,546
כאשר Waxflatter פרש,
המועצה רצתה שיעזוב.

709
01:41:18,713 --> 01:41:24,677
ראטה התווכח עד שהשתכנע
המועצה לתת לוואקספלטר להישאר.

710
01:41:24,844 --> 01:41:29,182
אף פעם לא הצלחתי להבין למה ראת'
רצה שוקספלטר יישאר.

711
01:41:29,349 --> 01:41:31,601
הוא אהב את ההמצאות של וקספלטר?

712
01:41:31,768 --> 01:41:36,231
מה לא בסדר איתך? יש לך
ישן לאורך כל המקרה הזה?

713
01:41:36,397 --> 01:41:37,774
מִצטַעֵר.

714
01:41:37,941 --> 01:41:42,570
<i>הולמס הסביר שראתה
בילה שנים בתכנון נקמתו.</i>

715
01:41:42,737 --> 01:41:46,449
<i>הוא ביסס את עצמו
כחבר מכובד בחברה,</i>

716
01:41:46,616 --> 01:41:49,452
<i>מוחק לחלוטין
זהותו הקודמת.</i>

717
01:41:49,619 --> 01:41:52,830
<i>זה לקח הרבה זמן
לארגן את חסידיו,</i>

718
01:41:52,997 --> 01:41:57,252
<i>מורכב מהעניים, חסרי הבית,
הנשמות האבודות של הרחובות.</i>

719
01:41:57,418 --> 01:42:02,006
<i>כמו כן, לקח זמן לבנות
העתק עץ של הפירמידה.</i>

720
01:42:02,173 --> 01:42:05,885
<i>גברת דריב הייתה ה-Ram Tep's
מתנקש ראשי,</i>

721
01:42:06,052 --> 01:42:10,306
<i>אבל, יותר חשוב,
היא הייתה אחותו הצעירה של ראת'.</i>

722
01:42:11,933 --> 01:42:15,853
מדהים, הולמס, פשוט מדהים.

723
01:42:16,020 --> 01:42:20,942
- כן שכחת רמז אחד חשוב.
- אה? אנא האיר אותי.

724
01:42:21,109 --> 01:42:27,156
- "ראטה" הוא "אה טאר"' מאוית לאחור.
חכם מאוד, ווטסון.

725
01:42:27,323 --> 01:42:29,826
הייתי רואה את זה במוקדם או במאוחר.

726
01:42:29,993 --> 01:42:33,955
בְּמוּקדָם אוֹ בְּמאוּחָר. האם אתה חוזר
אחרי החגים?

727
01:42:34,122 --> 01:42:38,751
לא, אני אעביר.
יש כאן יותר מדי זיכרונות.

728
01:42:40,753 --> 01:42:45,592
- כל החיים לפניך.
- ואני אבלה את זה לבד.

729
01:42:49,429 --> 01:42:52,140
חג שמח, הולמס.

730
01:42:58,354 --> 01:43:02,317
חשבתי שאולי יהיה לך יותר מזל
מעשנים את זה.

731
01:43:02,483 --> 01:43:07,322
- נו?
- נראה שמתאים לך. אבל המעיל הזה...

732
01:43:07,488 --> 01:43:12,285
למה אתה לובש את הגלימה המגוחכת הזאת
של אותו אדם בלתי נתפס?

733
01:43:12,452 --> 01:43:15,830
ראה בזה גביע.
עור של נמר.

734
01:43:15,997 --> 01:43:19,334
- אכן.
אני אתגעגע אליך, ווטסון.

735
01:43:20,126 --> 01:43:23,046
גם אני אתגעגע אליך, הולמס.

736
01:43:23,212 --> 01:43:25,798
- צדקת במשהו.
- מה?

737
01:43:25,965 --> 01:43:30,136
זו הייתה ההרפתקה של החיים.

738
01:43:35,391 --> 01:43:39,896
- רגע! אני יודע למה הדוב לבן!
- למה זה?

739
01:43:40,063 --> 01:43:45,109
חדר עם נוף לדרום
נמצא על הקוטב הצפוני. זה דוב קוטב!

740
01:43:45,276 --> 01:43:48,446
בראבו. יש לך את היתרונות
של בלש גדול.

741
01:43:51,241 --> 01:43:55,870
<i>כשצפיתי בהולמס מתמקם,
תחושה פתאומית עלתה בי,</i>

742
01:43:56,037 --> 01:43:59,958
<i>שאני בהחלט אעשה זאת
לראות אותו שוב.</i>

743
01:44:00,124 --> 01:44:04,379
<i>כך הסתיימה ההרפתקה הראשונה שלי
עם מר שרלוק הולמס.</i>

744
01:44:04,545 --> 01:44:10,426
<i>כשצפיתי בכרכרה שלו נעלמת,
הבנתי ששכחתי להודות לו.</i>

745
01:44:10,593 --> 01:44:16,474
<i>הוא לקח ילד חלש ומפוחד
והפך אותו לאיש אמיץ.</i>

746
01:44:16,641 --> 01:44:23,064
<i>הלב שלי נסק. הייתי מוכן ל
כל תעלומה או סכנה שעומדים לפנינו.</i>

747
01:44:23,231 --> 01:44:27,735
<i>הייתי מוכן לקחת על עצמי
ההרפתקה הגדולה מכולן.</i>

748
01:44:27,902 --> 01:44:32,699
<i>וידעתי שזה קשור
לערב את שרלוק הולמס.</i>

749
01:48:02,909 --> 01:48:07,121
- אני יכול לעזור לך?
אני רוצה חדר, בבקשה.

750
01:48:07,288 --> 01:48:10,124
בבקשה, אדוני, לחתום כאן.

751
01:48:23,346 --> 01:48:25,431
כתוביות מאת: H Johnson


